הכנס לפדגוגיה במרחבי מייקרס
ביום שלישי התקיים במרכז פסג״ה תל-אביב-יפו ״הכנס לפדגוגיה מייקרית״
הכנס נפתח בשעה 9 בבוקר, ולמרכז פסג״ה תל-אביב-יפו הגיעו רבים מתוכם אנשי חינוך, שותפים מהאקדמיה, מייקרים, מעצבים ואדריכלים וגם בעלי עניין כלכלי...
לאחר מספר ברכות קצרות, עברנו להרצאתה של ד״ר יעל במברגר
ההרצאה כללה מבוא קצר והבהרת מושגים בסיסיים, ובהמשך חיבור לחינוך ודרכי הטמעה בבתי הספר.
הבחירה ביעל, עבור צוות הסדנה במרכז פסג״ה, היתה רק טבעית, יעל מלווה, מזה מספר חודשים, את הצוות בפיתוח תפיסה פדגוגית וחיבור מעשי לבניית תוכנית לימודים והטמעתה בשטח.
הנגיעה במושגים בסיסיים נועדה לסגור פערים עבור אנשי החינוך הרבים בכנס. בהמשך דובר על ״הפוטנציאל הגלום במייקרס כפלטפורמה לפיתוח מיומנויות״ בחיבור ישיר, כמובן, למיומנויות המאה-21.
ומכאן לדרכי ההטמע., תהליך הטמעה, על-פי ד״ר במברגר, דורש מוכנות ועידוד מהשטח ועד לפיקוח. מורה בודד בשטח לא מספיק, וכדי להפיג את ״בדידותו בחדר המורים״ יש להכשיר יותר ממורה אחד...
תהליך ההקמה שנוגע בשלב הפיזי, תמחור, תחזוקה ותפעול, כולל בו גם את הכנסת המרחב כחלק מהמערכת ותוכנית הלימודים.
השלב האחרון הוא הפעלה בפועל - יציאה לפעולה והשימוש במרחב.
ע״פ דר׳ במברגר, כדי שתהליך ההטמעה יתנהל באופן מיטבי, יש לספק מעגלי תמיכה בצורת ליווי והנחיה (מטעם הראשות ומרכזי פסג״ה), סיוע בפיתוח חומרי הוראה התואמים מטרות וערכי בית-הספר, ומעגל שלישי של יצירת קהילות מורים, מקום בו המורה נפגש ומנהל שיח מקצועי ולומד מעמיתיו.
בתום ההרצאה עברנו למעגלי השיח שנפתחו באתגר מייקרי קצר, שאפשר שבירת קרח והיכרות מעמיקה על תחומי העיסוק ויכולות חברי הקבוצה, את העשיה אפשר היה להרגיש בכל הקומה ולכל קבוצה היו שני תוצרים להצגה.
בתום חלק זה והדיונים הסוערים במעגלי השיח, עברנו לחלקו השלישי והאחרון של הכנס בו הוצגו התוצרים והתובנות ממעגלי השיח ואנו מביאים את עיקרם:
את ההרצאה המקצועית השניה העבירה לאה קורן-איסוביץ׳ מנהלת הסדנה לפדגוגיה מייקרית. בהרצאה זו ניתן דגש על שילוב תחום המייקרס במרחבי הלמידה-בבתי הספר, להבדיל ממופע חד פעמי בו מגיעים ילדים (לפעמים עם הורים) ועוברים חוויה (חיובית וכייפית) אך נטולת הקשר פדגוגי.
מרחב התנסות המוקם בבית-ספר, בפרט אם יש רצון להטמיעו כחלק מתוכנית הלימודים, צריך להיות מכוון למידה בראיה על תחומית, ממוקד כשירויות ובהלימה למיומנויות המאה-21.
במרחב התנסות מהסוג זה משתנה תפקיד הלומד ומכך נגזר שינוי בתפקיד המורה. על כן יש צורך להכשיר את המורים לשינוי זה, ממורה-למנחה ולשינוי דרכי הוראה-למידה-הערכה.
הכנס נפתח בשעה 9 בבוקר, ולמרכז פסג״ה תל-אביב-יפו הגיעו רבים מתוכם אנשי חינוך, שותפים מהאקדמיה, מייקרים, מעצבים ואדריכלים וגם בעלי עניין כלכלי...
לאחר מספר ברכות קצרות, עברנו להרצאתה של ד״ר יעל במברגר
ההרצאה כללה מבוא קצר והבהרת מושגים בסיסיים, ובהמשך חיבור לחינוך ודרכי הטמעה בבתי הספר.
הבחירה ביעל, עבור צוות הסדנה במרכז פסג״ה, היתה רק טבעית, יעל מלווה, מזה מספר חודשים, את הצוות בפיתוח תפיסה פדגוגית וחיבור מעשי לבניית תוכנית לימודים והטמעתה בשטח.
הנגיעה במושגים בסיסיים נועדה לסגור פערים עבור אנשי החינוך הרבים בכנס. בהמשך דובר על ״הפוטנציאל הגלום במייקרס כפלטפורמה לפיתוח מיומנויות״ בחיבור ישיר, כמובן, למיומנויות המאה-21.
ומכאן לדרכי ההטמע., תהליך הטמעה, על-פי ד״ר במברגר, דורש מוכנות ועידוד מהשטח ועד לפיקוח. מורה בודד בשטח לא מספיק, וכדי להפיג את ״בדידותו בחדר המורים״ יש להכשיר יותר ממורה אחד...
תהליך ההקמה שנוגע בשלב הפיזי, תמחור, תחזוקה ותפעול, כולל בו גם את הכנסת המרחב כחלק מהמערכת ותוכנית הלימודים.
השלב האחרון הוא הפעלה בפועל - יציאה לפעולה והשימוש במרחב.
ע״פ דר׳ במברגר, כדי שתהליך ההטמעה יתנהל באופן מיטבי, יש לספק מעגלי תמיכה בצורת ליווי והנחיה (מטעם הראשות ומרכזי פסג״ה), סיוע בפיתוח חומרי הוראה התואמים מטרות וערכי בית-הספר, ומעגל שלישי של יצירת קהילות מורים, מקום בו המורה נפגש ומנהל שיח מקצועי ולומד מעמיתיו.
בתום ההרצאה עברנו למעגלי השיח שנפתחו באתגר מייקרי קצר, שאפשר שבירת קרח והיכרות מעמיקה על תחומי העיסוק ויכולות חברי הקבוצה, את העשיה אפשר היה להרגיש בכל הקומה ולכל קבוצה היו שני תוצרים להצגה.
בתום חלק זה והדיונים הסוערים במעגלי השיח, עברנו לחלקו השלישי והאחרון של הכנס בו הוצגו התוצרים והתובנות ממעגלי השיח ואנו מביאים את עיקרם:
את ההרצאה המקצועית השניה העבירה לאה קורן-איסוביץ׳ מנהלת הסדנה לפדגוגיה מייקרית. בהרצאה זו ניתן דגש על שילוב תחום המייקרס במרחבי הלמידה-בבתי הספר, להבדיל ממופע חד פעמי בו מגיעים ילדים (לפעמים עם הורים) ועוברים חוויה (חיובית וכייפית) אך נטולת הקשר פדגוגי.
מרחב התנסות המוקם בבית-ספר, בפרט אם יש רצון להטמיעו כחלק מתוכנית הלימודים, צריך להיות מכוון למידה בראיה על תחומית, ממוקד כשירויות ובהלימה למיומנויות המאה-21.
במרחב התנסות מהסוג זה משתנה תפקיד הלומד ומכך נגזר שינוי בתפקיד המורה. על כן יש צורך להכשיר את המורים לשינוי זה, ממורה-למנחה ולשינוי דרכי הוראה-למידה-הערכה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה